המשרד בפסיקת ביהמ"ש העליון

משך למעלה מחמישים וחמש שנות פעילות, סלל המשרד אבני דרך רבות בפסיקת בית המשפט העליון בדיני המשפחה, ולהלן יובאו פסקי הדין העיקריים:

המר' 628/64 לוי נ' לוי, פ"ד י"ט (1) 267

פסה"ד התקדימי שקבע לראשונה כי "מורדת" אינו בגדר סטטוס, ולכן מוסמך ביהמ"ש המחוזי לקבוע שאשה חדלה להיות "מורדת", למרות שהוכרזה ככזו ע"י ביה"ד הרבני.

ע"א 89/66 רוזנצוייג ועבוד נ' מנדבה, פ"ד כ' (4) 157

פסק הדין הראשון שדן בסוגיית ה"שיפוי" במזונות.

ע"א 58/68 בנק הפועל המזרחי נ' זורגר, פ"ד כ"ב (2) 652

ביהמ"ש העליון, בהרכב חמישה שופטים, דן בשאלה האם עמלת תיווך שטרות שגבה בנק, מהווה "ריבית קצוצה" אסורה עפ"י חוק הריבית.

ע"א 288/71, מרדכי נ' מרדכי, פ"ד כ"ו (1) 393

פסה"ד הראשון שקבע את זכותו של בן-זוג לדרוש ולקבל פירוק שיתוף בדירת מגורים, מכוח הוראות חוק המקרקעין, חרף התנגדות בן-הזוג האחר.

ע"א 275/72 בן-נעים נ' בן-נעים, פ"ד כ"ו (2) 818

פסה"ד שקבע, כי "סגירת" תיק ע"י בית הדין הרבני, אין משמעה מחיקת התביעה, אלא רק "הרדמת" התיק עד שאחד הצדדים ינקוט יוזמה להחייאתו.

בר"ע 19/74 בר לוי נ' בר לוי, פ"ד כ"ח (1) 726

פסה"ד הראשון שהגדיר כי מכוח חובת הבעל לספק לאשה מדור, יכול ביהמ"ש להוציא צו מניעה, האוסר על הבעל להיכנס לדירתו.

בג"צ 23/76 נאווי נ' בית-הדין הרבני הגדול לערעורים, פ"ד ל' (2) 514

פסה"ד הראשון שקבע, כי ביה"ד הרבני אינו מוסמך לדון בנושא רכוש שנכרך לתביעת גירושין, אם לא פסק כי על בני הזוג להתגרש.

ע"א 311/76 כליפא נ' פרץ, פ"ד ל"א (1) 397

פסה"ד הראשון שקבע, כי בנושא הנתון לסמכות מקבילה של ביהמ"ש המחוזי ושל ביה"ד הרבני, מהווה אי טיעונה של טענת חוסר סמכות בהזדמנות הראשונה, כהסכמה לסמכות הערכאה האחרת.

ע"א 572/76 יוספן נ' יוספן, פ"ד ל"א (1) 729

פסה"ד הראשון שקבע – לענייני סמכות מקומית – כי המקום שנועד לקיום התחייבות האב לזון את ילדיו, הוא המקום בו נמצאים הילדים.

ע"א 213/77 פיינברג נ' פיינברג, פ"ד ל"א (3) 831

פסה"ד הראשון שקבע, כי משלא נקב הבעל בכתב-תביעתו בכל סכום כמזונות עבור אשתו, וביקש מבית-הדין לפטרו מחובת המזונות, תיקבע כנות תביעתו לפי התשובה לשאלה אם הראה הבעל לכאורה, בכתב-תביעתו, עילה סבירה לפטרו מחובתו לדון את אשתו.

ע"א 411/76 שר נ' שר, פ"ד ל"ב (1) 449

פסה"ד הראשון שקבע, כי הסכמה של ההורים בהסכם הגירושין ביניהם, בדבר מזונות הילד, אינה קושרת את הילד, הרשאי להגיש תביעה עצמאית למזונותיו.

ע"א 630/77 בולשטיין נ' בולשטיין, פ"ד ל"ב (1) 378

פסה"ד הראשון שאישר החלטת בית-משפט מחוזי למסור המשמורת בילדים, שאביהם יהודי וישראלי, לידי אמם, נוצריה תושבת ארגנטינה, תוך קביעה כי טובת הילדים הוא השיקול הקובע, בין אם מדובר בילד יהודי ובין בבן דת או לאום אחרים.

ע"א 105/78 גינזבורג נ' גינזבורג, פ"ד ל"ב (2) 490

פסה"ד שדן בשאלה אם בית-משפט, אשר פסק במזונות זמניים, ובכלל זה מזונות עבור תקופה שחלפה, רשאי לחזור ולדון בשאלת שיעורי התשלומים של החוב שנצטבר לגבי העבר.

ע"א 51/81 בראור נ' בראור, פ"ד ל"ה (4) 231

פסה"ד הראשון שקבע כי הסדר שיפוי, אשר נועד להחזיר כל תביעה של הקטין נגד האב אל האם, פוגע בראש ובראשונה בקטין עצמו, מכיוון שהוא חוסם בפניו למעשה את האפשרות של הגשת תביעה נגד האב, ולכן לא ייאכף, וכי כל טענה, שיש לאם (החייבת) כלפי הנושה בקשר לחיובו, עומדת גם לערבים מטעמה.

בג"צ 805/80 שטיין נ' שטיין, פ"ד ל"ה (4) 512

מפסקי הדין הראשונים בנושא חטיפות ילדים, דן בסוגיית ה"הסכמה" של הורה להוצאת הילדים ממקומם, בשאלת מרכז חייו של הקטין, כשיקול לבחינת טובתו מבחינת המשך משמורתו, ובנושא הסייגים לכיבוד פסקי משמורת זרים על-ידי בימ"ש ישראלי.

ע"א 64/79 אבו-חצירה נ' אבו-חצירה, פ"ד ל"ד (1) 393

פס"ד מנחה בנושא טופס "הרצאת הפרטים" הקובע כי כאשר בעל-דין אינו מוסר פרטים מלאים על הכנסותיו ב"הרצאת הפרטים" שלו, רשאי בית-המשפט להסתמך על גרסת הצד-שכנגד.

ע"א 584/79 גופן נ' גופן, פ"ד ל"ה (4) 771

פסה"ד הראשון שדן בזכותה של אשה לחזור בה ממתנה (מחצית דירה) שנתנה לבעלה עם הנישואין, וקבע כי לפי חוק המתנה אין הפרת תנאי מצד מקבל מתנה-בתנאי גורמת את ביטול המתנה, אלא רק נותנת עילה בידי הנותן לדרוש את מילוי התנאים.

ע"א 118/80, גבעולי נ. גבעולי, פ"ד ל"ד (4) 155

פסה"ד העקרוני שקבע את "המבחן המשולש" להקניית סמכות לביה"ד הרבני: "כנות התביעה", "כריכה כדין" ו"כנות הכריכה", וקבע כי הנטל להוכחת שלושתם רובץ על מי שטוען כנגד סמכות בית המשפט.

ע"א 362/81 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד ל"ו (1) 57

פסה"ד הראשון אשר קבע, כי אין ביהמ"ש מוסמך לדחות בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד-אחד, בלא שקיים בה דיון במעמד שני הצדדים.

בר"ע 135/81 ענבר נ' ענבר, פ"ד ל"ו (1) 169

פסה"ד הראשון שדן בסוגיה אם על בית-משפט להפעיל סמכותו למינוי כונס נכסים שעה שבעל-הדין יכול לקבל אותו סעד מראש ההוצאה לפועל, וקבע כי כאשר מבקש יכול לקבל אותו סעד ממש, לשם הוצאתו לפועל של פסק-דין בבית המשפט ובלשכת ההוצאה לפועל, עליו לפנות ללשכת ההוצאה לפועל.

בג"צ 323/81 וילוזני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד ל"ו (2) 733

פסה"ד הראשון שדן בסוגיה, האם דין דירת מגורים משותפת של בני זוג, שהאשה נאלצה לעזבה עקב התנהגותו האלימה של הבעל, להימכר כתפוסה, מכוח חוק הגנת הדייר, או כפנויה.

ע"א 15/82 אלמוני נ' פלונית, פ"ד ל"ז (2) 18

פסה"ד הראשון אשר קבע כי ניתן לדחות תביעת מזונות אשה על יסוד הודאה שלה שזינתה, וכי חובת הבעל לזון את אשתו, נפסקת, במקרה שזינתה תחתיו, מן היום בו ביצעה את המעשים האסורים, המחייבים אותה בקבלת גט.

ע"א 86/82 חלו נ' חלו, פ"ד ל"ז (4) 525

פס"ד עקרוני הדן בסוגיית סמכות בינלאומית לדון בשאלת החזקת ילדים, ושיקולי טובת הילד.

ע"א 680/82 נחום נ' נחום, פ"ד ל"ז (4) 667

פסה"ד העקרוני שדן בהיקפה של האלימות ה"רוחנית" המצדיקה הוצאת צו לאיסור כניסת הבעל לדירת המגורים המשותפת, והקריטריונים לקביעת משכו של הצו.

ע"א 664/82 סלומון נ' סלומון, פ"ד ל"ח (4) 365

פסה"ד העקרוני שדן בסוגיית סמכותו של בית המשפט לחייב בעל, המסרב ליתן גט לאשתו חרף פסק-דין של בית הדין הרבני המחייבו לעשות זאת, לשלם מזונות עונשיים לאשתו.

ע"א 672/83 גינזבורג נ' גינזבורג, פ"ד ל"ח (2) 637

פסה"ד הראשון שדן בסוגיית מזונות ה"מעוכבת" להינשא.

ע"א 644/83 שטיינגולד נ' שטיינגולד, פ"ד ל"ח (2) 610

פסה"ד הראשון אשר קבע, כי צו מניעה לאיסור כניסת בעל לדירה, הניתן להגנת המדור השקט והשלו, אינו יכול להינתן לתקופה בלתי-מוגבלת ובלתי קצובה.

ע"א 469/84 הדרי נ' שני, פ"ד ל"ט (3) 197

פסה"ד הראשון שקבע, כי גם בקטין מתחת גיל 6, חובת האב היא לספק רק את הצרכים ההכרחיים של הקטין, ומעבר לצרכים ההכרחיים החובה היא מדין צדקה, ודין האם לגבי חיוב מדין צדקה כדין האב, במידה שיש ביכולתה לתת צדקה.

ע"א 151/85 רודן נ' רודן, קטין, פ"ד ל"ט (3) 186

פס"ד מנחה בסוגיית ה"שיפוי", אשר קבע כי החובה לשכנע, שביצוע הסכם השיפוי עלול להסב נזק לקטין חל על האם, וכי משהוכח שהקטין אינו סובל מחסור, והאם ממשיכה לדאוג לכל צרכיו ויכולה לעשות כן, וזכתה לתמורה ממשית כנגד התחייבויותיה בהסכם, לא יתערב בית המשפט בהסכם, וכי הסכם שיפוי אינו טעון אישור על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג.

ע"א 41/85 אוקסהורן נ' אוקסהורן פדאור 85 (1) 304

פס"ד עקרוני שקבע כי לגבי מזונות ילדים הגבול אינו הרקיע אלא הצרכים.

ע"א 468/85 דונדושנסקי נ' דון (דונדושנסקי), פ"ד מ' (2) 609

פסה"ד הראשון שקבע, כי "בשלותו" של פסק-דין למימושה של חובת השיפוי באמצעות ההוצאה לפועל היא רק לאחר שנתברר לבית המשפט, כי בכוחה של האם לעמוד בחובתה בלי שתיפגע טובת הקטין, וכי כדי שיניע את גלגלי ההוצאה לפועל, לא די לו לאב, כי יחזיק בפסק הדין של הסכם השיפוי, אלא עליו לאחוז גם בפסק-דין, שבו נתקבלה תביעתו לשיפוי כנגד האם.

בג"צ 504/86 זילברפרב נ' ביה"ד הרבני האזורי בפתח-תקוה פדאור 86 (1) 594

פס"ד העוסק בדחיית עתירה לבג"צ עקב חוסר ניקיון כפיים בהעלמת החלטה רלבנטית ע"י העותרת.

ע"א 330/86 קלמנוביץ נ' קלמנוביץ פדאור 86 (2) 328

פס"ד הקובע כי אין לפסוק מזונות בשיעורים בלתי קצובים שתקרתם אינה ניתנת להערכה מראש.

בר"ע 8602/86, לנצוט נ' לנצוט, פס"מ תשמ"ז (ג') 438

פסה"ד (אושר בביהמ"ש העליון ר"ע 52/87) אשר קבע כי פירוק שיתוף בדירת מגורים שהזכויות לגביה הן חוזיות וטרם נרשמו ב"טאבו", אינו פירוק שיתוף במקרקעין אלא במיטלטלין.

ע"א 739/87 בבלי נ' בבלי פדאור 87 (2) 123

פס"ד הקובע כי לצורך כנות כריכה של ענייני רכוש, אין חובה להביא בכתב התביעה פירוט מלא וממצה של כל הרכוש, וכי טענת חוסר סמכות ביה"ד הרבני, יש להביא בהזדמנות הראשונה.

ע"א 764/87 אוהר נ' אוהר פדאור 87 (2) 88

פסה"ד הראשון הקובע, כי במקרה של קטין אחד המתגורר עם אמו במדור שכור, חלקו של הקטין בהוצאות המדור הוא בשיעור שליש מעלות המדור.

ע"א 111/88 ויצנברג נ' ויצנברג פ"ד מ"ג (3) 821

פסה"ד העקרוני שקבע, כי הגשת תביעה למזונות על-ידי אישה לבית הדין הרבני, בהיות תביעת הגירושין תלויה ועומדת, אין לפרשה כשימוש בברירה שניתנה לה בסעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, אלא פועל יוצא מכריכת עניין המזונות בתביעת הגירושין שהגיש הבעל וכי עם דחיית תביעת הגירושין אין מניעה לקיום הדיון בתביעת המזונות בבית המשפט המחוזי.

ע"א 509/89 באר נ' באר פדאור 89 (3) 141

פס"ד עקרוני שקבע, כי מי שמגיש תביעת גירושין בלית ברירה (גם אם רצונו הראשוני היה לפיוס) אינו מוחזק בשל כך כנטול כוונה כנה.

ע"א 514/89 מורד נ' מורד פדאור 89 (3) 136

פס"ד שקבע, כי כאשר נקבע מקום שהותה של קטינה לפי הכרעה שיפוטית, לא בוטאה בכך רק רשות המוענקת לאם להחזיק בבת אלא גם חובתה ,ואין האם יכולה לוותר על זכות המשמורת כל עוד לא הוסדר העניין בהסכמה או לפי הכרעה שיפוטית אחרת.

ע"א 1425/92 מנדל נ' מנדל פדאור 93 (1) 21

פס"ד אשר קבע, כי בתביעה להפחתת מזונות, ההפחתה צריכה להיקבע מיום הגשת התביעה ולא מיום מתן פסק הדין.

רע"א 7208/93 וייסגלס נ' וייסגלס, פ"ד מ"ח (4) 529

פס"ד העקרוני, העוסק בעיכוב יציאתו מן הארץ של תושב זר ואשר ניתן לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. פסה"ד קבע כי לעובדה שחופש היציאה מן הארץ נצור היום בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו יש משמעות בפרשנות הסכם בין הצדדים בנושא עיכוב היציאה, ועל פרשנות סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל.

בג"צ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מ"ח (2) 221

ידוע כ"הלכת בבלי". אחד מעשרת פסקי הדין החשובים בכל תולדותיו של בית המשפט העליון, המופיע במוזיאון בית המשפט העליון.

פסה"ד העקרוני שקבע, כי בתי הדין הרבניים חייבים להחיל את החוק האזרחי, בדונם בענייני רכוש.

בג"צ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו, פ"ד מ"ח (2) 491

פסה"ד המנחה בנושא צווי עיכוב יציאה מן הארץ, והקריטריונים למתן צווים כאלה, הן בבתי הדין הרבניים והן בבתי המשפט בכלל.

ע"א 5846/93 תמיר נ' תמיר, פדאור 94 (1) 569

פסה"ד הקובע, כי בתביעה להפחתת מזונות קטין, הפחתת המזונות צריכה להיעשות רק מיום מתן פסק הדין.

ע"א 7014/93 גיא-רון נ' גיא-רון, פדאור 94 (3) 137

פס"ד הקובע מתי לא תינתן הארכת מועד להפקדת עירבון בערעור, עקב שיהוי, ויידחה הערעור עקב כך.

רע"א 9357/96 הר נ' הר, פ"ד נ"א (2) 618

פס"ד עקרוני, הקובע כי העובדה שבעל "העלים" בתביעתו לגירושין, שהוא קשור עם אשה אחרת, אינה פוגמת ב"כנות" תביעתו לגירושין.

ע"א 6679/97 ברז'יק נ' ברז'יק, פ"ד נ"א (5) 603

פס"ד עקרוני בסוגיית פסלות שופט, אשר ביטל החלטת פסילה-עצמית של שופט בימ"ש לענייני משפחה והחזיר את הדיון אליו, תוך שנקבע כי "הזכות לשבת במשפט היא גם החובה לעשות כן" וכי חיווי-דעתו של שופט במסגרת הליכי הפישור, בדבר תוצאתו של ההליך, הנושא אופי היפותטי, אינו בגדר דעה קדומה המובילה לפסילת השופט.

ע"א 3868/95 ורבר נ' ורבר, פ"ד נ"ב (5) 817

פס"ד עקרוני בנושא "סמכות בינלאומית" של בי"ד רבני לעומת בימ"ש בארה"ב, בו נפסק כי לצורך הקמת סמכותו של בית-דין רבני בישראל לפסוק גירושין נגד נתבע שהוא אזרח ישראל, יש לפרש את המילה "בישראל" שבסעיף 1 לחוק השיפוט, כדרישה לזיקה בין הנתבע לבין ישראל, אך לא בהכרח כדרישה לתושבות בישראל, וכי הסכמת הצדדים להתדיין בפני בי"ד רבני, אין בכוחה אלא להסמיכו לברר את ריבם עד לסיום ההליך התלוי ועומד לפניו, ובהעדר הסכמה מפורשת, אין בכך כדי להקנות סמכות לביה"ד, שלא הייתה לו על-פי כלל ההמשכיות.

בג"צ 2232/03, פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי ת"א ואח',

ידוע כ"בג"צ בני-נוח", פסק הדין העקרוני וקובע ההלכה, הדן בנושא התרתם של נישואין אזרחיים בין בני זוג יהודיים שנישאו בחו"ל, הסמכויות, העילות, והתנאים.